מידע על קופיפי

בעיני רבים, מדובר באי היפה ביותר בדרום תאילנד. הוא נחשב לאחד האיים היפים ביותר בדרום מזרח אסייה, ואחד המתויירים ביותר.

מדובר באי יפייפיה, עם חול לבן ומים צלולים בצבע טורקיז, עם צוקים של אבן גיר הצומחים מתוך האוקיאנוס. האי לא בתולי כפי שהיה פעם והוא התפתח מאוד בשנים האחרונות – אך עדיין מדובר ביעד מומלץ מאוד לביקור.

קופיפי מורכב למעשה משני איים קטנים: פי-פי דון (Phi phi don) ופי-פי לה (Phi phi lai), אשר מחוברים יחדיו ע"י מיצר יבשה.

גודלו של פי-פי דון הוא כ28 ק"מ, והוא האזור המיושב, בו נמצאים כל המלונות, המסעדות ו2 החופים העיקרים – "טון-סאי" ו"לוי-דאלום". המרחק ביניהם לא עולה על 10 דקות הליכה.

ההתניידות באי היא ברגל – אין רכבים בכלל ויש מעט מאוד אופנועים. גם תושבי האי מתיינדים בעיקר ברגע או באופניים, ורק לעיתים רחוקות תשמעו רעש של אגזוז אופנוע.

גודלו של פי-פי לה מגיע לכ-6 ק"מר, והוא לא מיושב ורק ניתן לביקור במהלך היום. בחלקו הצפוני נמצאת מערת הויקינגים, אשר ידועה מאוד בתור מקום איסוף של מרק קיני ציפורים.במערה ניתן גם למצוא מספר ציורי קיר, שצוירו כנראה ע"י דייגים שמצאו מחסה מפני הגשמים.

מפרץ מאיה ביי

בפי-פי לה נמצא גם מפרץ ""מאיה בי" (Maya bay)" בו צולם סרט "החוף" בשנת 2000, וחשף לעולם את אחד המקומות החבויים והיפים ביותר בתאילנד. מפיקי הסרט סיפרו כי סקרו לא פחות מ100 אתרי צילום אפשריים עד שמצאו את ה"מאיה ביי" בקופיפי, והוא התאים להגדרת "חוף גן עדן נסתר" שחיפשו.

מסביב לאי קופיפי יש כ-6 איים קטנים, עם חופים נדירים, מפרצים ולגונות נסתרות. לאיים הללו אפשר להגיע רק במהלך היום במהלך טיול מאורגן או עם סירה פרטית – מעין "טקסי בואט" מעץ (לונג-טייל) או סירה מהירה. אם מגיעים לאחר החופים האלו במזג אוויר בהיר, אפשר להבין בדיוק למה מתכוונים כשאומרים שקופיפי הוא "פשוט גן עדן".

קופיפי התפרסם כיעד בעיקר לזוגות או לירח דבש, עם מלונות 5 כוכבים מפנקים ורומנטיים במיוחד. אך למעשה האי מתאים לכל מי שמחפש אי קטן ולא עירוני, חופים יפייפים, בלי יותר מדי פעילות במשך היום וחיי לילה לא "פרועים" במיוחד. באי יש הרבה גסטהאוסים ומלונות ברמות שונות, אך הלינה כאן בעלות גבוהה יותר בהשוואה לאיים אחרים בתאילנד.

תוכלו למצוא גם כאן הרבה חנויות קטנות (שוב – בהשוואה לאיים אחרים כאן יהיה קצת יקר יותר), בתי מרקחת, בנקים, בית חולים קטן הנועד לטיפול בפציעות קלות בלבד.

כמה עובדות על קופיפי:

האי ממקום בצד המערבי של תאילנד, באוקיאנוס ההודי, ושמו המקורי היה "אי העצים המנגרובים".

המתיישבים הראשונים באי היו דייגים מוסלמים ממלזיה אשר גילו את אי בשנות ה40', וכ80% עדיין מיושב ע"י מוסלמים.

בשנות ה80' מספר תרמילאים הגיעו לכאן מפוקט בחיפוש אחר "גן עדן", ומשם השמועה התפשטה על אי עם חולות לבנים ומים צלולים. בשנות ה90' רק המטיילים ההרפתקניים ביותר היו מגיעים לכאן, ולנים בתנאים בסיסיים ביותר.

ב20 שנה האחרונות יש ויכוחים בלתי פוסקים בין אלו הרוצים לשמר את המקום והטבע שבו לבין אלו שרוצים להפוך את קופיפי ליעד נופש בינלאומי ברמה גבוהה.

בדצמבר 2004 יותר מ70% מכלל מהאי נהרס בצונאמי המפורסם שפגע בחופי הודו, אינדונזיה, סרי לנקה ותאילנד. פעילי הטבע המבקשים להפסיק את הבנייה במקום טענו כי אסון הטבע שפקד את קופיפי הוא חלק מתגובת הרוחות המגינות על האי ומבקשות לעצור את הפיתוח בו.

לאחר מבצע ניקיון עצום של האי החלה בנייה מסיבית ושיקום תשתיות. ההשתקמות המהירה והמשופרת של האי הפכה אותו בעיני רבים למקום יותר מוצלח מקופיפי של לפני הצונאמי – התשתיות יותר מודרניות, המדרכות יותר נוחות, החוף עצמו "התנקה" והצמחיה התחדשה.

בשנת 2005 ממשלת תאילנד רצתה להגביל את הבנייה בשטחו ואת מספר התיירים בו, אך בעלי אדמות באי, בעלי עסקים ויזמים פרטיים התנגדו לתוכנית, מלונות וריסורטים המשיכו להיבנות במרץ, והצעה נדחתה.

איך מגיעים?

אין באי שדה תעופה, ההגעה היא באמצעות מעבורת מפוקט או מקראבי. 

משך ההפלגה במעבורת בין שעה וחצי לשעתיים.

כל האוטובוסים המגיעים מבנגקוק, קופנגן, קוסמוי וכו' – מגיעים למעשה לפוקט או קראבי ומשם עולים על המעבורת המפליגה לקופיפי (יש לוודא שהכרטיס אכן כולל את המעבורת מפוקט או קראבי לקופיפי).

מתי להגיע?

מזג האוויר בקופיפי מתחלק ל2 עונות: העונה החמה בין סוף דצמבר לתחילת אפריל, והעונה הגשומה בין מאי לדצמבר.

בעונה הגשומה לא יורד גשם כל היום, אך יש סיכוי גבוה יותר שמזג האוויר יהיה סוער וגשום.

אהבתם את הכתבה "מידע על קופיפי"? להזמנות מלונות, טיולים, טיסות פנים ופרטים נוספים לחץ כאן

חיי הלילה

לחיי הלילה של קופיפי יצא שם של אווירה שקטה ורגועה בלי מקומות בילוי "פרועים".

כנראה שזה היה ככה אי שם לפני הצונאמי, או איפשהו בשנות ה90', כי נכון להיום יש כאן מגוון גדול של מקומות בילוי כך שכל אחד ימצא את המקום המתאים לו.

מקומות הבילוי לא מדהימים ביופיים או מרשימים במיוחד – מי שעושה את האווירה אלו התיירים שממלאים את המקום.

המסיבות נמשכות לתוך הלילה,

רוב מקומות הבילוי מרוכזים באזור טונסאי.

קרליטוס – Carlito’s

קרליטוס הוא אחד המקומות הפופולרים באי, עם מגוון מוזיקה משתנה, וכאן נערכים בין היתר מסיבות הפול-מון והבלאק-מון –

כמובן לא באותו היקף שהן נחגגות בקופנגן אבל עדיין נחמד למי שאוהב מסיבות חוף.

יש כאן רחבת ריקודים פתוחה ומקום ישיבה על החוף ממנו אפשר לצפות במופעי האש (החל מ22:00), וכמובן לשתות "באקט".

מועדון האפאצ'י (Apache) הוא עוד מקום שמצליח מאוד כבר שנים בקופיפי, ונחשב פופולרי מאוד,

בעיקר בשעות היותר מאוחרות של הלילה (המקום מתעורר סביב 22:00). המועדון עצמו מקורה אבל רובו פתוח למדי, עם שולחנות עץ ארוכים ושולחנות ביליארד.

יש רחבת ריקודים מאולתרת אבל ממילא כולם רוקדים בין השולחנות (או עליהם – תלוי בשעה).

הרגאיי בר (Reggae bar)

אחד המקומות העמוסים בדרך כלל, והוא לא ממש דומה ל"רגאי בר" אחרים שתאילנד –

במרכז המקום ממוקמת זירת אגרוף, עליה מתקיימים קרבות בין מקצועניים, חובבנים ולפעמים גם תיירים שיכורים.

יש כאן כמה רחבות ריקודים עם מוזיקה משתנה, שולחנות ישיבה מסביב לזירה, ושולחנות ביליארד.

ג'ורדן אייריש פאב (Jordan’s irish pub)

פאב אירי בסגנון פאבים אירים אחרים שוודאי תיתקלו בהם עוד פעמים רבות בתאילנד.

הפאב עצמו סגור וממוזג (כמעט היחיד בקופיפי) עם מוזיקה , הרבה אלכוהול, בר גדול ושולחנות ביליארד.

כאן המקום לראות משחקי כדורגל חשובים ובמקום מדי פעם מתקיימות הופעות חיות.

אם אתם מחפשים מקום יותר רגוע באזור טונסאי בו לא יתפוצצו לכם האוזניים מהמוזיקה

אפשר לנסות את הבננה הממוקם על גג עם תצפית יפה על הנוף, או את הדקו בר (Deco bar) הממוקם מעל "phi phi scuba diving".

בנוסף יש באזור גם הרבה מסעדות נחמדות עם מופעי אש לבידור, שנסגרות סביב 23:00.

באזור לוי-דאלום חיי הלילה הם בעיקר פאבים או מסעדות קטנות ישירות על החוף, ישיבה על כיסאות פלסטיק או עץ על החול ומופעי אש. רוב המקומות פתוחים גם ביום, ובלילה משנים קצת את המוזיקה והאווירה. מתאים למי שמחפש סגנון של "צ'יל אאוט".

ה"סטונס בר" (Stones bar) וה"איביזה בר" פופולרים למדי.

הסלינקי בר (Slinky bar)גם כן נחמד ועורך מדי פעם מסיבות חוף והמקום נוטה להיות מלא.

ב"סאן פלאוור" (Sunflower) יש אווירה רגועה ונחמדה, הוא שוכן ישירות על החוף ומקום נחמד מאוד לשבת בו בשקיעה.

גם המוחיטו בר שווה ביקור – נופים יפים, אנשים ומוזיקה נחמדה.

יש בחוף הזה גם כן "אפאצ'י בר" אבל הוא מאוד שונה מהמועדון בטונסאי.